התפשטות כוחות ארגון הטרור של המדינה האיסלאמית בסיני, בגבול ישראל-מצרים, הביאה לשיתוף פעולה נוסף בין המדינות כאשר הן משלבות ידיים נגד הסכנה והנזקים הרבים שאותה יוצר אותו הארגון. במהלך השנים האחרונות נרצחו מאות חיילים ורוצחים מצריים, וכאשר היה נראה כי המצרים אינם מצליחים להתמודד עימם - ישראל הצטרפה על מנת לעזור ולהתמודד עם האיום. בשנתיים האחרונות ישראל תקפה באזור סיני מעל 100! פעמים, כאשר מדובר על תקיפה שבועית בשטח מצרים, והכל באישורו של הנשיא א-סיסי. תקיפות אלו מראות כי מערכת היחסים בין שתי המדינות יוצרת רמה חדשה של קרבה. כלל נראה כי קיומם של אויבים משותפים, ובניהם אירן, דאעש ודעות מוסלמיות קיצוניות, מקרבת את מערכת היחסים של ישראל עם מדינות נוספות בעולם הערבי כאשר למגמה זו ישנה השפעה גדולה גם על אופי התייחסותן של מדינות אלו כלפי ישראל בעולם המדיני הבינלאומי. נראה כי יש "התרככות" רבה כלפי עצם קיומה של המדינה היהודית כאשר נשמעות אמרות חוזרות ונשנות בערוצי התקשורת השונים פעמים חוזרות ונשנות. בתמורה למעשי ישראל, מעבר לגילוי התקשורתי בה מביעה מצרים תמיכה גלויה בישראל, נראה כי מצרים משקיעה מאמצים רבים בגבול עם עזה כאשר היא מפקחת פיקוח אדוק יותר באשר לסחורה שנכנסת לגדה דרך המעבר המשותף, ומונעת ככל הניתן כניסת אמצעי טרור. אופן התקיפות בו פועלת ישראל מתוכנן בקפידה על מנת לא לחשוף את מעורבותה באופן גלוי. כלי הטיס השונים אותם מפעיל חיל האויר הישראלי משתמשים בשיטות הקפה שונות המראות כאילו לכאורה הגיחה מגיעה מכיוונה של מצרים, ואף שטרם נחשף אם כוחות קרקעיים של מדינת ישראל פעלו בשטח מצרים - כאשר על כל אלו כמובן חלה הצזורה הצבאית.